חוות דעת כלכלית לבית משפט
חוות דעת כלכלית לבית משפט נכתבת על ידי יועץ כלכלי שמתמחה בכתיבת מסמכים כלכליים בהליכים משפטיים. ברוב המקרים חוות דעת זו מוזמנת על ידי אחד הצדדים בהליך משפטי ומטרתה לתת גיבוי כלכלי מקצועי לטענות המשפטיות של אותו גורם וכן להציע אומדן כמותי של טענתו.
חוות דעת כלכלית כמסמך אומדן כמותיפעמים רבות מוגשת תביעה שבה צד אחד תובע צד שני על נזק כספי שהצד השני, לטענתו, גרם לו. למשל אובדן הכנסה, דחיית תקבולים, אובדן רווח, הוצאת ייתר לתיקון נזק או תקלה, פגיעה במעמד השוק של צד א, במוניטין שלו וכיוצא בזאת. הטענות הללו הן טענות משפטיות המבוססות על מצע עובדתי נטען. כדי לתרגם את הטענות המשפטיות למספרים, משמע לתת להן ערך כמותי ספציפי, נדרשת עבודה מקצועית של כלכלן. הכלכלן הוא שמציע מודל כלכלי כמותי שבו הוא מציג אומדן מספרי, על בסיס מצע נתונים קיים או על בסיס אומדן שהוא עורך. האם חוות דעת כלכלית היא מסמך אוביקטיבי?נראה לי כי זו שאלה מיותרת. כל חוות הדעת שמוזמנת על ידי צד אחד מסוים ומעוניין במחלוקת משפטית, נכתבת כדי לגבות ולתת תוקף לעמדת אותו צד ולכן הגדרתית היא מוטית לצד אחד. אבל, וזה העיקר, על חוות הדעת להיות חוות דעת מקצועית: באופן הצגת הדילמה, באופן הצגת הנתונים והאומדנים, באופן בו נעשה ההיקש הלוגי בין הניתוח הכמותי למסקנה הכלכלית המתבקשת. הכלכלן הכותב חוות דעת אינו בבחינת "חרב להשכיר" הוא אינו רשאי לכתוב כל דבר, ככל העולה על רוחו. מותר לו להיות קשוב ואפילו אמפטי ללקוח שלו, למזמין העבודה, אבל הוא מוגבל על ידי כלי הניתוח המקובלים, על ידי ההיגיון הכלכלי ועל ידי היושרה שלו. הנייר שהוא כותב אינו יכול "לסבול" הכול והניתוח הכלכלי שלו צריך לעמוד באמות מידה מקצועיות מקובלות. מותר להיות קשוב לדרישות הצד המזמין; אך אי אפשר להפוך את היוצרות ואסור לוותר על הניתוח המקצועי וההוגן. כיצד לשפוט בין חוות דעת מנוגדות?לעיתים בית המשפט מטיל על מומחה מטעמו, יועץ כלכלי, לנתח שתי חוות דעת כלכליות נוגדות שהוגשו לבית המשפט כדי לסייע לבית המשפט לקבוע את עמדתו. מי שנבחר למשימה זו על ידי בית המשפט צריך לקרוא את שתי חוות הדעת הנוגדות ולהחליט מי מהן מציגה בצורה נוכחה ומקצועית את תמונת המצב ומי מהן עונה על כללי ניתוח כלכלי מקובלים. כך צריכה להיקבע עמדת בית המשפט. זוהי חוות דעת בודק מעטם בית המשפט. האם חוות דעת כלכלית היא מסמך מדעי?הכלכלה אינה מדע מדויק שכל מי שעוסק בסוגיה מסוימת צריך להגיע לאותה תוצאה, לאותו פתרון. הכלכלה משתייכת למדעי החברה. יש לה תיאוריה מקובלת, כלי ניתוח מקובלים, מתודולוגיה ואופן מובנה ואנליטי של הצגות עובדות וחישובים. אבל אין היא מדע מדויק. כלכלנים שונים יכולים להגיע למסקנות שונות על פי אותו מצע עובדתי. כלכלנים שונים מציעים אומדנים שסותרים לעיתים אחד את השני באופן מהותי. לגבי אומדנים הדבר די ברור. שהרי אומדנים עוסקים בעתיד, בלא ידוע, וכל אחד יכול להניח את הנחות העבודה שלו, כמובן עד גבול מ סוים. כל אחד יכול לתת משקל שונה למקדם אי הוודאות על ידי בחירת מקדם היוון שונה, גבוה מאד אם אתה פסימי, נמוך אם אתה אופטימי. כיצד להכריע בין אומדנים שונים? אין לכך תשובה פשוטה ומוסמכת. פשוט צריך להשתמש בידע ובניסיון הנצבר, בהיגיון שלך, בקומון סנס. כלכלה כאומנות הקומון סנסהכלכלה אינה רק מדע; היא גם אמנות. אמנות ההיגיון הבריא, השכל הישר, הקומון סנס. בלי זה אין משמעות לשם מסמך כלכלי שאתה כותב. כי כלכלה אינה רק תחום עיסוק של טכנאים שעובדים על פי ספר הנחיות מפורט ומחייב. הכלכלה היא גם מדע האינטואיציה, החשיבה היצירתית, הפתרון המקורי והפשטות. והכל צריך להיות מוסבר באופן נהיר, שווה לכל נפש, בלי מונחים מבלבלים ובלי שפה וז'רגון מקצועי לכאורה. הכל צריך ל היות מובן לכל קורא סביר ובעל היגיון, אף אם אין לו השכלה כלכלית פורמלית. חוות דעת כלכלית היא יצירה מקורית חד פעמית, כך לפחות אני רואה אותה. השפה בה נכתבת חוות הדעת – שאלת הנהירותחוות דעת כלכלית צריכה להיות תמציתית וממוקדת, עד 20 עמודים אם אפשר, ולעולם לא מעל 50 עמודים. אסור להתיש את הקורא ואתה לא אמור לקבל שכר טרחה על כמות, מספר עמודים אלא על איכות. איכות ונהירות. נהירות הוא מושג מפתח עבורי. מין שילוב של נגישות, פשטות, קולחות כשכל זאת מתחבר לדרך הצגה הגיונית, אינטואיטיבית משכנעת. בשפה מובנת ולא טכנית מדי, כתיבה מקורית ועניינית. זה העיקר לדידי ומי שרוצה להתרשם, מוזמן לקרוא את עשרות חוות הדעת אשר מוצגות כאן באתר . כפי שנכתבו וכפי שהוגשו לבית המשפט. |
|
