חוות דעת מומחה לבית משפט בנושא חברת מטא – פייסבוק

לקריאת חוות דעת מומחה לבית משפט המלאה בפורמט pdf

חוות דעת מומחה כלכלית המוגשת לבית המשפט המחוזי תל אביב במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת פייסבוק ישראל שעניינה הפרת חוק התחרות וניצול  לרעה מצד  מונופול בקביעת מחירים בלתי הוגנים

עילת חוות דעת המומחה לבית המשפט

חוות דעת מומחה זו נכתבה על ידי הח"מ, ד"ר מאיר אמיר, יועץ כלכלי, הבעלים של חברת ד"ר מאיר אמיר ושות' בע"מ, חברה לייעוץ כלכלי שנוסדה בשנת 1992.

נתבקשתי על ידי המבקשת בתיק זה, גב' סיגל קוק אביבי ( להלן: המבקשת ) וב"כ, עורך הדין דן צוק, להכין חוות דעת של מומחה כלכלי שתוגש כחוות דעת  מומחה לבית המשפט במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת Meta Platforms, inc

וחברות הבת שלה –    Meta Ireland Limited וחברת פייסבוק ישראל בע"מ.

( להלן: מטא^[1] או חברת מטא )

מהות חוות הדעת הכלכלית לבית המשפט

חוות דעתי זו מחשבת ואומדת את הנזק הכלכלי שגרמה חברת מטא למשתמשים ברשת החברתית שלה, בגין הפרת חוק התחרות הכלכלית^[2], תשמ"ח – 1988.

חברת מטא, הבעלים והמפעילה של רשת פייסבוק בישראל הינה בעלת מונופולין בלתי מעורער בשוק הרשתות החברתיות בישראל זה למעלה מעשור. פייסבוק הינה בעלת שליטה מוחלטת בשוק זה ואין לה מתחרים. פייסבוק היא 'הרשת החברתית הדיגיטלית של ישראל' ומספר המשתמשים בה עולה על 6 מיליון. לפיכך, אדם המחליט להתנתק מפייסבוק, מנתק את קשריו ברשת החברתית הדיגיטלית עם משפחתו, חבריו, ארגונים אליהם הוא משתייך וכך הלאה.

מצב דברים זה נותן למטא כוח מונופוליסטי בלתי סביר ביחס למשתמשים בשירותי הרשת החברתית לה. (המשתמשים)

עיקרי חוות הדעת הכלכלית לבית המשפט

בחוות דעת זו אוכיח כי בניגוד לחוק התחרות הכלכלית, מטא שילמה מחיר בלתי הוגן נמוך עת רכשה מידע פרטי ממשתמשי הרשת החברתית פייסבוק (ואחיותיה, כגון רשת האינסטגרם)^[3] שבבעלותה בשנים 2016-2022. כלומר, עלות כריית המידע  מהמשתמשים הייתה נמוכה ולא הוגנת ומנגד, מידע זה שימש  את מטא למכירת פרסומות מטורגטות^[4] שהניבו לה רווחים גבוהים. פרסומות שהוצגו למשתמשים בעיקר ברשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם, פרסומות ממוקדות, נמכרו למפרסמים על  יסוד המידע הפרטי של המשתמשים שלא קיבלו תשלום הוגן בגין המידע האישי שלהם שנשאב מהם.

כל ההגדרות של מחירים לא הוגנים  לעיל, מחירים נמוכים ומחירים מופרזים, הם בהשוואה למחירים  שהיו נקבעים במצב של תחרות חופשית, שבו יש  בשוק מספר שחקנים פעילים, לעומת המצב כיום, מצב של העדר תחרות ושליטה מונופוליסטית בשוק הרלוונטי שלפנינו, שוק הרשתות החברתיות, שאליו נתייחס בהמשך.

למטא יש מעמד מונופוליסטי בשוק הרשתות החברתיות ולפי החוק אסור לה לנצל את מעמדה המונופוליסטי לרעה ולשלם מחיר בלתי הוגן נמוך למשתמשי הרשת החברתית שלה.

ויובהר: חוק התחרות הכלכלית קובע כי יראו בעל מונופולין כמנצל לרעה את מעמדו בשוק

בגין קביעה של רמת מחירי קניה או מכירה בלתי הוגנים של הנכס או של השירות שבמונופולין.

המחירים הבלתי הוגנים שנקבעו ע"י מטא התאפשרו, בין היתר, משום שבהיותה בעלת מונופולין בשוק הרשתות החברתיות, עלה בידה להסתיר ממשתמשי הרשתות את הפגיעה בפרטיותם ולהפר את הסכמי השימוש שנחתמו עמם^[5] .

לאחר שאפרט ואסביר נקודות מפתח כלכליות אלו, אערוך  אומדן של רווחי היתר שצברה מטא בתקופה של 7 שנים, 2016-2022, בעטיה של פרקטיקה לא חוקית של נקיבת מחירים לא הוגנת.

מדובר ברווחי יתר בהיקף של  כ- 700 מיליון ₪ במצטבר בתקופה של 7 שנים^[6], סכום שמטא הרוויחה שלא בצדק ולא ביושר, בניגוד לחוק, על חשבון המשתמשים בשירותי הרשת החברתית שלה.

סיכום מסקנות חוות דעת המומחה לבית המשפט

כל זה יוסבר, יבואר, יפורט ויובהר להלן, כולל מודל כמותי לאומדן גביית היתר על בסיס הנתונים הפומביים של חברת האם הציבורית מטא פלטפורמס, הנסחרת בבורסת NASDAQ בארצות הברית ופרסומים פומביים בתקשורת בישראל על שוק  הפרסום הדיגיטלי.

לאחר גילוי נאות של הדו"חות הכספיים של מטא  בתקופה הרלוונטית, כולל הדו"חות של  חברת הבת פייסבוק ישראל בע"מ, על פי צו של בית המשפט במסגרת ההליך שלפנינו, ניתן יהיה לעדכן את האומדנים שיוצגו בחוות דעת זאת בנתוני אמת.

אני נותן חוות דעתי זו במקום עדות בבית המשפט ואני מצהיר בזאת כי ידוע לי היטב שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט, דין חוות דעתי זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות בשבועה שנתתי בבית המשפט.

[1] כפי שיוצג בהמשך, שם החברה הציבורית שונה מפייסבוק למטא בשנת 2021 . המונח פייסבוק מתייחס לרשת החברתית עצמה וכך ננהג להלן.

[2] חוק ההגבלים העסקיים בשמו הקודם.

[3]  רשת האינסטגרם כמו גם היישומונים ווטסאפ ומסנג'ר נמצאים גם הם בבבעלות מטא כפי שיוצג בפרק א'.

[4] פרסום מטורגט (מלשון Target  בשפה האנגלית) הוא פרסום המופנה ליחיד או לקבוצה בהתאם למידע שיש למפרסמים אודותיהם.מידע זה מושג, לעתים, ללא הסכמת מושא הפרסום ובניגוד לחוק. ( כמפורט ומודגם בהמשך חוות הדעת )

[5] בארה"ב ובשוק האירופי הוטלו על החברות קנסות בהיקף של מעל 6 מיליארד דולר על הפגיעה בפרטיות והפרת הסכמי השימוש שבוצעו,עקרונית, בשנים הרלוונטיות, גם בישראל. ( כמפורט בהמשך חוות הדעת )

[6] סכום זה הינו אומדן על סמך המידע הגלוי. לאחר גילוי מסמכים ניתן יהיה לערוך חישוב מדויק.