חוות דעת מומחה בקשר לחברת גז יגל

חוות דעת כלכלית המוגשת לבית המשפט בעניין בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת גז יגל בע"מ

נתבקשתי על ידי משרד עורכי דין גדנסקי ועל  ידי משרד עורכי דין פרידלר המייצגים את המבקשת איילה קמיניצקי (להלן המבקשת) להכין חוות דעת כלכלית שתוגש בתמיכה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת גז יגל בע"מ. ( להלן: החברה). החברה היא ספקית הגז של המבקשת והגז מסופק במערכת גז מרכזית שמותקנת בבניין שבו הוא מתגורר.

חוות הדעת מתבססת על העובדה כי חברת גז יגל הפרה את הוראות הצו על פיקוח מחירי גז המסופק  במערכת מרכזית משנת 1989 שבו נדרשות חברות הגז לבסס את החשבוניות שהן שולחות ללקוחותיהן אחת לחודשיים, משמע שש תביעות תשלום מדי שנה, על קריאה בפועל של מונה הגז של כל לקוח.

לא כך נוהגת החברה.

החברה נוהגת דרך קבע לבסס חלק מדרישות התשלום שלה על בסיס הערכה, שתיים או שלוש הערכות בשנה, במקום שש קריאות מדויקות לפי הצו, כאשר ההערכה מתבססת על קריאת הגז הקודמת.

הערכות אלו מביאות לעתים רבות לאומדני יתר של הצריכה בתקופת החודשים שבהם לא נעשתה קריאה בפועל, כנדרש על פי הצו. כתוצאה מכך החברה גובה גביית יתר מלקוחותיה בכל עת שהיא מתבססת על אומדן צריכת גז מופרז. תשלומי יתר אלו מביאים לעלויות ריבית ללקוחות החברה, ריבית שהיא הוצאה נוספת שלא היו נושאים בה לו ביססה החברה את דרישות התשלום שלה, גביית הכסף בפועל, על קריאת מונה ולא על אומדן.

חוות דעתי להלן תסביר בפרוטרוט את הפרקטיקה הזאת של החברה, תאמוד את הנזק הכספי שהיא גרמה למבקשת  כאשר שתיים מגביות התשלום התבססו על אומדן ולא על קריאה בפועל כנדרש, ובהמשך אאמוד את הנזק הכספי בגין תשלומי ריבית שנגרם לכל לקוחות החברה במהלך שבע השנים האחרונות. אלו הלקוחות שאותם מבקשת איילה קמיניצקי לייצג.

אני נותן חוות דעתי זאת במקום עדות בבית המשפט ואני מצהיר בזאת כי ידוע לי היטב שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט, דין חוות דעתי זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות בשבועה שנתתי בבית משפט.

ואלו המסמכים שעליהם מתבססת חוות דעת זו

1. כתב הבקשה על נספחיו
2. חשבוניות ששלחה החברה למבקש וללקוחות נוספים שלה בשנתיים האחרונות
3. מחשבון באתר המשרד לאנרגיה לחישוב עלות מ"ק גז של החברות השונות באזורי הארץ השונים
4. דוח כספי מפורט של חברת סופרגז לשנת 2020
5. השפעת משבר הקורונה על האשראי הבנקאי. מרכז המידע והמחקר של הכנסת ספטמבר 2020
6. נתונים על העלות האפקטיבית בשנים שונות של האשראי לציבור בשקלים לא צמודים באתר המפקח על הבנקים בבנק ישראל

מבנה חוות הדעת

חוות הדעת להלן תכלול ארבעה פרקים תמציתיים:

פרק א– גביית היתר של החברה, ניתוח כלכלי של העובדות והנזק הכלכלי של הפרקטיקה הזאת

פרק ב– עלות הריבית ללקוחות החברה למימון גביית היתר שהיא משיתה עליהם

פרק ג– אומדן הנזק הכספי הכולל לכלל חברי הקבוצה, לקוחות החברה בתקופה של שבע שנים

פרק ד– סיכום ומסקנות

פרק א- גביית היתר של החברה – ניתוח כלכלי

1. חברת גז יגל היא החברה החמישית בגודלה במשק הגז הפחמימני המעובה, גפ"מ, המסופק למשקי בית, לסקטור העסקי ולמוסדות לצורך בישול, הסקת מים וחימום.
2. החברה הגדולה בתחום היא פזגז עם מחזור שנתי של 880 מיליון ₪, השנייה היא אמישראגז עם מחזור שנתי של 627 מיליון ₪, השלישית היא סופרגז עם מחזור שנתי של 571 מיליון ₪ והרביעית היא דורגז עם מחזור שנתי של 307 מיליון ₪.[1]
3. חברת גז יגל היא כאמור החמישית במניין ומתוקף היותה חברה פרטית אין לנו נתונים על היקף ההכנסות והתפלגותן ועל מספרי הצרכנים. הערכה שלנו, בהתבסס על נתוני החברה השלישית בגודלה, סופרגז, שהיא חברה ציבורית, היא כי לחברה יש כ- 100 אלף צרכנים, מחזור העסקי בשנה הוא כ- 150 מיליון ₪ וההכנסות שלה לשנה ממשקי  בית המקבלים גז באמצעות מרכזיה הן כ- 80 מיליון ₪.[2]
4. עיקר צריכת הגז של משקי בית המקבלים גז במערכת מרכזית היא לחימום הבית ולהסקת מים. צריכה זו מתאפיינת בעונתיות רבה, כאשר מרבית הגז נצרך בחודשי החורף לצורך חימום והסקה כאשר בחודשים האחרים הוא משמש רק לבישול (יש תופעה של חימום מים בגז לטובת מקלחת על פני שימוש בדוד שמש. גם מאפיין עונתי בעיקר לחורף שאין מספיק שמש – כפי שגם מצוין באתר של גז יגל [3]].
5. מצב דברים זה יכול להביא לאומדן ייתר כאשר החיוב נעשה על פי אומדן ולא לפי קריאה בפועל. אם האומדן מבוסס על שני חודשי צריכה גבוהה של החורף, כאשר בפועל הצרכן כבר לא צורך גז לחימום והסקה, החיוב בפועל הוא שגוי והחברה גובה כסף על גז שהלקוח כלל לא צרך בפועל.
6. הנה נתוני חיוב של המבקש בשנת 2020 כפי שהופיעו בחשבוניות ששלחה לו החברה.
7. כעולה מן הטבלה הצריכה שחויבה ב 25.3.20 היוותה בפועל אומדן והיא היתה מבוססת על קריאה קודמת במועד 26.1.2020 שבה נמדדה צריכה של 16.8 מ"ק של גז. בדיעבד, התברר כי מדובר היה באומדן מופרז מאד; עד כדי כך היה האומדן מופרז כך שבמדידה הבאה ב 31.5 לא חויב המבקשת בכלל, שכן שילמה מראש את חשבונה כבר בחודש מרץ וגם בכך לא כיסתה את תשלום היתר שלה, שכן, היא שילמה כבר את מרבית התשלום לתקופה הבאה ב 28.7 שבה חויבה רק על כמות של 0.7 מ"ק גז למרות שצרכה בפועל 4.7 מ"ק וכן חויבה בתשלום הקבע עבור שתי התקופות האחרונות.
8. להלן אציג את הצריכה בפועל של המבקשת לשנת 2020 על פי נתוני הקריאה לשנת 2020 (כולך גמר חשבון מה 25.3.21) וכן אערוך אומדן של הצריכה בפועל, על פי נתוני הקריאה לחודשים מרץ ומאי לשנת 2019 ששימשו אותי לצורך אומדן הצריכה בפועל בשנת 2020, כאשר  החברה לא מדדה את הצריכה וערכה אומדנים שהתבססו על נתוני הקריאה הקודמת. האומדן שלנו לצריכה במרץ ומאי 2020 נשען על הקריאה של המונים שעשתה החברה בשנת 2019 בחודשים אלו 3.3 מ"ק במרץ ו- 6 מ"ק במאי.  במלים אחרות, אומדן הצריכה בתקופת מרץ ומאי 2020 וינואר  2021נעשה על פי היקף הצריכה שנמדד בפועל בשנת 2019.
9. הטבלה מורה כי עקב ההתבססות על אומדן שהיה מופרז, בחשבון של 25.3.20 המבקשת שילמה מראש את חשבונה העתידי מה 21.5 כבר במרץ ואת עיקר חשבונה מה-28.7. במלים אחרות, החברה גבתה מראש תשלום שהיתה אמורה לגבות חודשיים מאוחר יותר וכן את מרבית התשלום שהיה אמור לגבות ארבעה חודשים מאוחר יותר. לגבי האומדן שנעשה בינואר 2021 ההערכה שלנו הוא כי הוא היה מופרז בכמות של 3.09 מ"ק וזאת על סמך מדידה בפועל שערכה החברה, גמר חשבון, ב- 25 21 במרץ 2021 ואומדן שלנו לגבי הצריכה בפועל בפברואר- 2021  על בסיס הצריכה בתקופה זו בשנת 2019.
10. וכך מצאה עצמה המבקשת מממנת על חשבונה, תוך תשלום ריבית גבוהה על משיכת יתר לא מתוכננת ולא מוצדקת, כאשר היא נושאת בתשלום בגין מחדל החברה אשר נהנית מפרי מחדל זה. שהרי החברה היתה אמורה לקרוא את שעון הצריכה שלה מדי חודשיים ולא עשתה זאת וכך נמצאה נהנית על חשבון המבקשת מאשראי שניתן לה בחינם מבחינתה ובעלות גבוהה מבחינתה של המבקשת.
11. הנה חישוב גביית הייתר לשנת 2020 שמקורו באומדן צריכת ייתר שנעשה ב- 25.3.20 וב 25.1.21 שהיו שגוים מיסודו:
12. במקום לגבות שלושה סכומים, 145.39 במרץ, 240.61 במאי ו- 214.78בינואר 2021, על פי הצריכה בפועל בכל תקופת חודשיים ימים וכפי שמחייב הצו, החברה גבתה מראש סך של 459.48 ₪ מהתובעת במרץ 2020 ובכך השיתה עליה תשלומי ריבית שלא בצדק ולא ביושר והכל עקב מחדל שלה כאשר התרשלה ולא ביצעה קריאה בפועל של מונה הגז שלו. וכך כאמור נהגה גם בינואר 2021 כאשר גבתה בייתר 79.18 ₪.
13. זה המחדל שבו עוסקת הבקשה כאן ואת עלותו למבקשת ולקבוצה כולה נחשב בפרקים הבאים.
    פרק ב- אומדן הריבית ששולמה בגין גביית הייתר
14. רוב משקי הבית בישראל הם לקוחות דביטורים של מערכת הבנקאות, משמע הם נדרשים לאשראי שוטף לצורך מימון הצריכה הפרטית השוטפת שלהם. כל לקוח עם העלות הספציפית של האשראי שמעמיד הבנק לרשותו, על פי נפח האשראי שהוא צורך, עלות הבנויה על מדרגות עולות ככל שגדל היקף האשראי.
15. בשנים האחרונות על פי דיווחי בנק ישראל עלות האשראי הבנקאי השקלי הלא צמוד, למשקי בית לא כולל משכנתאות, עמדה על 5.81% ריבית שנתית בממוצע[4]. אולם אלו נתונים על ריבית ממוצעת ולענייננו מדובר על הגדלה לא מתוכננת של מסגרות האשראי  בריבית גבוהה יותר מהריבית הממוצעת. לעתים תוספת האשראי הנדרש למשק הבית מתקבל בהלוואה מחברת כרטיסי האשראי אשר הריבית הממוצעת שם היתה בטווח של 9%-10% בשנים האחרונות[5].
16. לעתים הלקוח מגדיל את מסגרות האשראי שלו בבנק על ידי שימוש באשראי יקר יותר, עליה במדרגות האשראי אשר עמדו על 8%-13% בשני הבנקים הגדולים פועלים ולאומי.[6] על פי דוחות המפקח על הבנקים בשנים 2016-20- עלות האשראי למשקי בית במונחים שנתיים עמדה על 7.5% לשנה[7].
17. לצורך חוות דעתנו כאן נסתפק בהתבססות על ריבית שנתית של 7.2% שממנה נגזרת ריבית חודשית של 0.62% או 1.24% לחודשיים תוך שאנו נמנעים מהישענות על שיעורי ריבית גבוהים יותר כפי שמופיעים בטבלה כאן.
18. כאמור, יש להניח כי מרבית לקוחות החברה הם צרכני אשראי, דביטורים, ולא כולם, ואולם עובדה זו משוקללת בשיעור הריבית שנלקחה לצורך חוות הדעת; שיעור הנמוך ממדרגות האשראי השוטף על העו"ש במערכת הבנקאית בישראל ההולמות את המקרה דנן בו עסקינן בהוצאה צרכנית שוטפת היורדת מחשבון העו"ש בבנק במועד פירעונה: אם באמצעות תשלום בכרטיס אשראי, אם באמצעות הרשאה לחיוב חשבון הבנק ישירות.
19. פרק ג- אומדן הנזק הכספי, עלות מימון גביית הייתר, לקבוצה, כל לקוחות החברה בתקופה של שבע שנים
20. המבקשת גרה בתל אביב שבה השימוש בגז לצורך חימום הבית והסקת מים נמוך יחסית לעיר כמו ירושלים ולשאר אזורי ההר. בנוסף, למבקשת אין מכשיר לחימום מים בגז (במקום דוד שמש) ולקוח שעושה שימוש במכשיר זה, צריכת הגז שלו עולה משמעותית מצריכת הגז של התובעת המייצגת. לכן מצאנו לנכון להגדיל את הנזק לתובע מייצג ב- 33% לעומת זה שנגרם למבקשת. כל שאר החישוב  מתבסס על הנתונים והמתודולוגיה שהצגנו בשני הפרקים הקודמים של חוות דעת זאת. כן הנחנו כי מספר הצרכנים הרלבנטיים לתובענה זאת, צרכני מרכזיות גז שמשמש לבישול הסקה וחימום הוא 60 אלף, משמע רק 60% מכלל לקוחות החברה.
    אומדן הנזק מוצג בטבלה להלן:
    

סיכום ומסקנות חוות דעת המומחה

21. יתכן ולא כל לקוחות החברה רשמו הוצאות מימון עודפות כתוצאה מגביית הייתר; אבל דעתנו היא שהחברה צריכה להשיב לכל לקוחותיה את ההטבה הכלכלית שצמחה לה כתוצאה מגביית היתר, שהרי מכולם נטלה כספים בניגוד לצו, ללא הרשאה וללא החזר ריבית, ולכן עליה להשיב  לכולם את ההטבה הכלכלית שנוצרה ללא הבדל.
22. החברה פעלה בניגוד לצו ולכן חלה עליה החובה לפצות את כל לקוחותיה, על פי המתודה והאומדן שהצענו כאן על פי מיטב הערכתנו. כאן המקום לציין שאם החברה היתה רשאית לגבות לפי צריכה והחליטה שלא לעשות כן, זו החלטה שהיא קיבלה במודע והיא אינה גורעת מחובתה לשאת במלוא הנזק מקום בו החלטתה לחייב על בסיסי הערכה גרמה לנזק ללקוחותיה.
23. יתכן ומגיע ללקוחות פיצוי נוסף על הטורח ועוגמת הנפש שגרמה להם התנהלותה זאת של החברה, וחוות הדעת אינה עוסקת ברכיב פיצוי זה.
24. בשלב מקדמי זה של הבקשה החישוב הכלכלי של הנזק לקבוצת הצרכנים שאותם מבקשת איילת קמיניצקי לייצג מבוסס על אומדנים. לשם הזהירות בצענו הערכות שמרניות ויתכן ונתוני האמת, הנתונים בפועל, יצביעו על נזק כספי גדול יותר או שונה, ולפיכך יש להמתין לנתונים בפועל שתמציא החברה.
25. מה שאינו מוטל בספק היא העובדה שהחברה גובה מעת לעת לפחות חשבון אחד ביתר בשנה – שמבוסס על הערכה מוגזמת הנשענת על תקופת שיא הביקוש ועיקר הצריכה, ולא על קריאת מונה בפועל – ולפיכך גובה כספים ביתר מלקוחותיה, מה שמסב להם נזק כספי המתבטא בהוצאות מימון לא צפויות.
26. היות והתבססות על הערכות צריכה ולא על קריאת מונה בפועל נוגדת את מה שהחברה צריכה לעשות על פי צו מחירי הגז משנת 1989, נראה לנו כי על החברה להשיב ללקוחותיה הפרטיים סך של כ-4 מיליון ₪ בגין הנזק הכספי שהיא גרמה להם בשבע השנים האחרונות.

ובזאת באתי על החתום

מאיר אמיר

מאי 2021

[1] מתוך דוח duns' 100 לשנת 2020

[2] לשם השוואה בסופרגז יש 400 אלף צרכנים והכנסתה ממשקי בית באספקה מרכזית עמדה על 290 מיליון ₪ בשנת 2020

[3] https://www.gazyagel.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9D.html

[4] ראה מסמך של מרכז המחקר של הכנסת מספטמבר 2020 עמוד 4

[5] ראה למשל מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תיאור וניתוח שוק ההלוואות החוץ בנקאיות מיולי 2015 טבלה בעמוד 1

[6] ראה מאמר בנדון בעיתון מקור ראשון מתאריך 5.7.20

[7] ראה למשל קישור זה