חוות דעת כלכלית בתביעה ייצוגית

כתיבת חוות דעת בתובענות ייצוגיות היא אחד מתחומי ההתמחות של החברה. בתי המשפט נוהגים לייחס  חשיבות רבה יותר לבקשות לאישור תובענות ייצוגיות שאליהן מצורפת חוות דעת של מומחה כלכלי התומכת ומגבה את הבקשה. לעתים אף גורל הבקשה כולה תלוי באיכות ובמקצועיות חוות הדעת המצורפת אליה.

כידוע, ישנם שני שלבים בכל בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

השלב הראשון הוא שלב הבקשה, מעין קדם משפט, שבו בית המשפט, על מנת שיאשר את הבקשה, צריך להשתכנע שיש בה ממש; שהמבקש מכיר היטב את נושא הבקשה, גיבש את עמדתו על בסיס לימוד מעמיק של הנושא, לימוד שכרוך בהבנה כלכלית של הסוגיה ומעוגן בבסיס נתונים אמין ובמודל כלכלי ראוי ואין מדובר בתביעת סרק על בסיס שמועה או ידיעה כלשהי בעיתון. כל בקשה שלא תראה רצינית ומושקעת דינה להידחות, לעתים על הסף.

כבד הוא הנטל שעל מגיש הבקשה להתמודד אתו: בסיס המידע שלו הוא מצומצם וכולל רק מידע פומבי, לעומת בסיס הידע של החברה שאותה הוא מבקש לתבוע, שכל המידע נמצא ברשותה ורק חלק קטן ממנו גלוי לציבור. החברה גם מכירה היטב את התחום שבו היא פועלת ויש לה עדיפות משמעותית לעומת כל מי שמתיימר לתבוע אותה.

תובענה ייצוגית נגד חברה ציבורית

אפילו אם מדובר בחברה ציבורית שמפרסמת מדי שנה דוחות כספיים מפורטים מאד, עדיין יש מידע רב שאינו גלוי וידוע לתובע, חלקו לעתים סודי ומוסתר מהציבור.

מול קשיים מובנים אלו צריך התובע לגבש כתב תביעה, שאמנם לא יהיה מושלם עקב הנחיתות המובנית של התובע מול החברה, אבל הוא צריך להיות מבוסס דיו ומעמיק בגישתו כדי שבית המשפט ישתכנע לאשר את הבקשה.

לאחר אישור הבקשה יתחיל שלב המשפט עצמו, המבקש הוא כבר במעמד של תובע והמשיב הוא כבר נתבע. בשלב זה במרבית המקרים החברה מבינה שיש סיכוי לא קטן כי התביעה תאושר ואז היא מזדרזת להגיע להסכם פשרה עם התובע כדי לא לנהל משפט שהיא עלולה להפסיד בו ולהידרש לחשוף בפני התובע מידע שהיא מעדיפה לשמור אותו לעצמה.

הסכם פשרה בתביעה ייצוגית

הסכם פשרה הוא למעשה עדות להצלחתה של הבקשה שכל מבקש מייחל לה. הוא מלווה בתשלום כספי ראוי לתובע הייצוגי על יכולתו ותעוזתו ולבאי כוחו, עורכי הדין שידעו להתמודד עם האתגר והשקיעו מאמץ רב, שנים רבות בפועל, עד שצלחה דרכם.

כל הניתוח הקצר הזה מצביע על עובדה אחת חותכת: יש חשיבות עליונה לתמוך בתובענה ייצוגית, שעניינה הוא עניין כספי או כמותי, בחוות דעת של מומחה כלכלי שאל נכון תגביר את הסיכוי לאישור הבקשה.

כתיבת חוות דעת כזאת, מבסיס ידע צר בדרך כלל, מול גורם בקי ויודע כל, היא אתגר מקצועי מן המעלה הראשונה, שבו התנסינו בעבר מספר רב של פעמים ובהצלחה לא מבוטלת, אם מותר להעיד על כך.

הנה להלן מספר דוגמאות שחלקן הסתיימו באישור הבקשה או שהן עדיין נדונות בבתי משפט שונים.

דוגמאות לחוות דעת  בתביעות ייצוגיות שהוגשו לבתי משפט

חוות דעת מומחה בתביעה נגד קרן הגשמה

לבקשת התובע לא ציינו את שמו. נגד הקרן הוגשו תביעות רבות כולל תביעה גורפת על התנהלותה שכתבנו לפני שנה וחצי שניתן למצא באתר זה. התביעה שלפנינו עוסקת בפרויקטים שכישלונם משקף את דרך התנהלות הקרן ואת המצג המטעה שהיא הציגה בפני משקיעיה שעליה היא צריכה לתת את הדין בבית המשפט.

חוות דעת מומחה – תביעה ייצוגית נגד תנובה באשר למחיר הקוטג'

אחד מספיחי המחאה החברתית ומחאת הקוטג' היא תביעה ייצוגית שהוגשה נגד תנובה באשר למחיר הקוטג'. פרופסור אביה ספיבק ואנוכי חשבנו כי יש בסיס כלכלי לתביעה והסכמנו לכתוב חוות דעת כלכלית המגבה את התביעה. תנובה מצידה, הגישה חוות דעת מלומדת ורצינית של מנחם פרלמן הדוחה את התביעה. נדמה לי שחוות הדעת שלנו, שמתמודדת אחת לאחת עם טיעוניו של פרלמן, מוכיחה כי תנובה ניצלה את מעמדה והכתיבה מחיר לא הוגן. ההחלטה איזו חוות דעת לאמץ תהיה של בית המשפט. חוות דעתו של פרלמן מופיעה להלן, לאחר חוות הדעת שלנו. בית המשפט אישר את הבקשה ופסק דין סופי אושר בשנת 2019.

חוות דעת מומחה בתובענה נגד בזק

הבקשה הוגשה לבית המשפט ביום האחרון של שנת 2020. חוות הדעת מחשבת את הנזק שנגרם למיניוי בזק עקב התעריף הבלתי סביר שהיא גובה עבור פרוט שיחות לתקופה של למעלה משנה וחצי. הנזק נגרם למשלמים בפועל, לאלו שחזרו בהם מרצונם להזמין פרוט שיחות ולכלל מינויי בזק.