פרויקטים כלכליים נבחרים לפי נושאים
 

חוות  דעת מומחה

ייעוץ כלכלי כללי

כלכלה אורבנית

כלכלה סביבתית

p07_240  p06_240 p09_240 p03_240

 

  מחשבות על רפורמת המקרקעין במנהל מקרקעי ישראל
חוות דעת קצרה זו נכתבה לבקשת אחד משרי הממשלה בעת הדיונים שהיו בממשלה ובכנסת לשנוי חוק מקרקעי ישראל והקמת רשות המקרקעין החדשה. עמדתנו הייתה שיש לתמוך בהעברת הבעלות בנכסים לידי החוכרים אך אין להעביר את התכנון לידי גורמים פרטיים.

 

  תרומת העובדים הזרים לענף הבניה בישראל – ניתוח כלכלי מקיף (ראה גם מסמך מעדכן מינואר 2011 באתר זה)
העבודה נעשתה יחד עם פרופסור אביה ספיבק, לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל, ע"פ הזמנת התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבניה ובשיתוף התאחדות הקבלנים. עבודתנו מוכיחה, לדעתי מעל לכל ספק, כי מדיניות הממשלה של הוצאת כל העובדים הזרים בענף הבניה תביא לנזק משמעותי לענף הבניה בפרט ולמשק בכלל. העובדים הזרים בבנין הם גורם ייצור משלים לעובדים הישראלים ולא גורם ייצור מתחרה. אנו מבקרים את העבודות הכלכליות שכתב פרופסור צבי אקשטיין ,שעל בסיסן נגזרה המדיניות הממשלתית הנוכחית. בסיום הניתוח הכלכלי אנו מציעים מדיניות ממשלתית חליפית.

  תוכנית עסקית להקמת בית עלמין בקבורה רווייה בהרצליה 2009
עיריית הרצליה, משיקולים שונים, החליטה להכנס לנעליה של חברת הקדישא המקומית ולהקים בית עלמין חדש בעיר, במקום בית העלמין הקיים שעומד להיסגר. מדובר בהחלטה שיש לה גם היבטים כלכליים: מימון השקעה, כסוי הוצאות שוטפות, יצירת הכנסות ותזרים מזומנים יחודי. את כל ההיבטים הללו סיכמנו במסמך קצר יחסית; דומה כי בתחום הזה מדובר במסמך ראשון מסוגו. בית העלמין, אגב, נמצא כיום בהקמה.

  מרכז מבקרים ופארק ארכאולוגי במודיעין 2006
עיריות ווגופים ציבוריים מתלבטים באם להשקיע במוסדות אמנות, תרבות ותיירות, גם אם ההשקעה הראשונית ממומנת מתרומה, מחשש כי הפרויקט החדש לא יוכל לשאת את עצמו כלכלית ויצריך הזרמת כספים באופן שוטף. הפרויקט שמובא כאן הוא פרויקט תיירותי בעיר מודיעין ואנו מציגים את הפרויקט ואת הדילמה הכרוכה בהשקעה בו.

  פרויקט התחדשות מתחם הבורסה ברמת גן
מתחם הבורסה ברמת גן הוא אחד מאזורי העסקים המרכזיים והחשובים בארץ. עיריית רמת גן החליטה ליזום פרויקט התחדשות לאזור זה, שדרוג ומיתוג בשיתוף עם הסקטור העסקי, כמקובל במתחמי עסקים רבים באירופה ובארה"ב. צוות הפרויקט כלל את ערן פרוינד, מנהל הפרויקט, דודי גלור, מתכנן, יורם רובינגר ויוסי קורן, מעצבים וממתגים ואנוכי ככלכלן ופרוגרמטור. הפרויקט קיבל ציון לשבח ממשרד הפנים. לדעתי ,מסמך ההצעה שגובש על ידי הצוות הוא מסמך מרשים ומקורי, דוגמה נאה לשיתוף בין יועצים מתחומים שונים. (מדובר בקובץ "כבד" כ 14 מגה.)

  תרומת השקעות הקהילה הבהאית לתיירות בחיפה ובישראל
את הקהילה הבהאית בארץ הכרתי (ולמדתי להוקיר) לראשונה בעבודת ייעוץ כלכלי בפרויקט פיתוח המושבה הגרמנית בחיפה. בהמשך ביצעתי מספר עבודות כלכליות עבור הקהילה הבהאית. דומה כי הגנים הבהאים והמושבה הגרמנית הם מהפרויקטים התיירותיים האורבנים היפים שתוכננו בארץ בעשור האחרון. מסמך זה סוקר את תרומת תכנית הפיתוח של הקהילה הבהאית לתיירות בחיפה ובישראל.

  כיצד ניצלה תזמורת הקאמרטה.
מדובר ב "פוסט אורח" שכתב חברי מיקי גור ובו הוא מסכם את תקופת עבודתו כמנהל תזמורת הקאמרטה הישראלית. כשמונה לתפקיד הייתה התזמורת על סף פרוק ומונה לה כונס נכסים מפעיל מטעם בית המשפט. בעבודה מאומצת, חשיבה יצירתית, הבנה עסקית וגישה ישירה והוגנת הצליח מיקי לשקם את התזמורת ולהבטיח את קיומה לאורך שנים כמוסד תרבותי מן המעלה הראשונה. הפוסט מיועד לכל חובב תרבות ולכל מי שמתעניין בצדדים העסקיים והאנושיים של ביצוע תכנית הבראה במוסד הנמצא בקשיים. נדמה כי עשרות נגנים, רובם יוצאי ברית המועצות לשעבר, שמקום עבודתם הובטח כתוצאה מהצלחת פרויקט החילוץ , חייבים תודה למי שידע להתמודד עם האתגר הזה.

  ניתוח כלכלי מקיף של תעשייה האנרגיה הסולארית בישראל – מאי 2011
מדובר במסמך כלכלי מקיף שהוכן ע"י ירום אריאב ואנוכי. המסמך נכתב לבקשת חברת ערבה פאוור בע"מ , אך הוא בוחן את התועלת למשק הלאומי כולו מפיתוח תעשייה סולארית. המחברים קיבלו חופש מלא להביע את דעתם ולנסח את המלצתם. המסמך בא להתמודד עם טענת משרד האוצר לפיה הפיתוח הסולארי הוא יקר למשק. התקווה היא שהמסמך יסייע לקבלת החלטת ממשלה שתאפשר המשך פיתוח תעשייה חשובה זו.

  עובדי קבלן בישראל – המקרה הפרטי של עובדות הניקיון בקמפוסים.
עבודה זו נעשתה לבקשת התאחדות הסטודנטים הארצית והיא נועדה לסייע להתאחדות בבואה לתבוע העסקה ישירה לעובדות הניקיון בכל הקמפוסים בישראל. זוהי עבודת ניתוח כלכלי המשלבת דיון תיאורטי, הצגת תיאוריה חלופית ותחשיבים מפורטים. התופעה של עובדי קבלן בישראל היא אחת התופעות המכוערות של שני העשורים האחרונים ואנו מראים כי ניתן לנהל מערכות גדולות מבלי להזקק להעסקה עקיפה.

  פנוי בהיטס – ניתוח כלכלי
העבודה נעשתה עבור משרד הבריאות ומד"א. פנוי נפגעים אזרחיים במסוקים התחיל ביוזמה של חברה פרטית, אך הסתבר כי לא ניתן להסדיר את הפעילות הזאת ללא מעורבות ממשלתית. במסמך אנו בוחנים את ההיבטים הכלכליים, מימוניים וארגוניים של הנושא.בסופו של דבר פעילות זאת צורפה לסל הבריאות.

  תגובת האוצר למסמך האנרגיה הסולארית ותגובת הנגד שלנו
כתגובה למסמך האנרגיה הסולארית של ירום אריאב ושלי, אשר תמציתו הופיעה בתקשורת, נכתב מסמך תגובה באגף התקציבים. מסמך התגובה מרשים כשלעצמו ויש לברך על ויכוח בכתב שפתוח לכלל הציבור, תקדים חשוב בהתנהלות ציבורית. לעצם העניין: האוצר עוסק בעיקר בויכוח מיקרו, וגם כאן הוא נוטה לאופטימיות יתר, הנחות לא מציאותיות, שאסור לממשלה לבסס מדיניות עליהן. אבל הסוגייה הסולארית אינה נמצאת בתחום דיון המיקרו,זו סוגיית מקרו, סוגיית מדיניות, שכבר נקבעה ולכן טעותו של האוצר היא בישום כלים של מיקרו להתמודדות עם בעיית מקרו. אנו מביאים את תגובתנו ולפני כן צרפנו את מסמך האוצר כפי שהוא.

  מצע כלכלי/חברתי למפלגת שמאל
לפני מספר חודשים פנה אלי ח"כ ממפלגת העבודה בבקשה שאסייע לו בהתווית מצע כלכלי/חברתי למפלגה. להלן המסמך שהגשתי לו. אינני יודע מה קרה לאותו מסמך, אבל נראה שבימים אלו המסמך הפך לרלבנטי ואקטואלי יותר. לא מדובר בעבודה כלכלית מפורטת, אלא בתרגיל מחשבתי גרידא.

  מסמך כלכלי מסכם של הצוות הכלכלי של תנועת המחאה
עם התעוררות תנועת המחאה החברתית בקיץ האחרון התגייסה קבוצת אקדמאים רחבה, העוסקת בתחומי מקצוע רבים, לתת סיוע מקצועי לאנשי התנועה. הדוח המצורף כאן הוא דוח הוועדה הכלכלית שהשתתפתי בה, וועדה שכללה אנשי אקדמיה, בכירים לשעבר באוצר, בנק ישראל ובביטוח הלאומי וכלכלנים מהסקטור הפרטי. הוועדה, בניגוד לוועדת טרכטנברג, לא חששה להגדיל את ההוצאה הציבורית, על מנת להביא למפנה חברתי, לכלכלה צודקת והוגנת יותר. הגדלת ההוצאה מומנה על ידי הגדלת מסים בדרך פרוגרסיבית, כדי לקרב את ישראל למדינות הרווחה של אירופה. אין כל דרך לשנוי חברתי ממשי ללא הגדלת חלקה של הממשלה, בהוצאה ובמסוי, בתוצר.

  ניתוח כלכלי – משמעות הפחתת הון בבזק
הפחתת הון של חברה (חלוקת דיבידנד מיוחד שלא מרווח) היא צעד חריג המחייב אישור בית משפט. חברת בזק קיבלה אישור כזה במרץ 2011. מדובר בסכום גבוה מאד של 3 מיליארד ש"ח, למעלה ממחצית משוויה הנכסי. לאחר שכבר חולק דיבידנד מיוחד של 1 מיליארד ש"ח החליט הנאמן של אגרות החוב של החברה להגיש התנגדות לבית המשפט להמשך חלוקה זאת. במסמך שלנו, שנכתב לבקשת הנאמן, אנו סוקרים את ההתפתחויות בשוק התקשורת בארץ בשנה האחרונה, מנתחים את הדוחות הכספיים של בזק לשנת 2011 ומציגים את התחזית שלנו לתזרים המזומנים של החברה עד לשנת 2015. מסקנתנו היא כי על בית המשפט להשעות את הוצאת ההון מבזק. במסמך אנו גם מקיימים דיון עקרוני בסוגיית הפחתת הון, מתי היא מותרת ומתי היא אסורה, לדעתנו, וכן עוסקים בשאלת ניגוד העניינים המובנה בין בעלי מניות המיעוט, שאין להם שליטה בחברה, במקרה של בזק מיעוט זה מחזיק כ – 70% מהמניות לבין בעל השליטה הממונף שיש לו אינטרס אחר משל שאר בעלי המניות, לדעתנו. יש להמתין עד מחצית חודש מאי 2012 כדי לראות אם המסמך שלנו שכנע את בית המשפט הכלכלי.

  כדאיות למשק הלאומי מהמשך פיתוח התעשייה הסולארית הפוטווולאטית
פרויקט זה מהווה והמשך לעבודה קודמת שהכנו, ירום אריאב ואנוכי. הפעם התמקדנו בחישוב העלות הנמנעת למשק בעת ייצור קווט"ש סולארי פוטוולטאי. העלות הנמנעת כוללת את עלות הייצור הישירה של חשמל בדלק, עלות הביטחון האנרגטי, העלות הסביבתית והתועלת התעסוקתית. כל זאת בחישוב של אג' לקווט"ש . המסמךהוגש על ידי איגוד תעשיות אנרגיה מתחדשות בישראל לוועדה ממשלתית שעוסקת בקביעת תעריפי אנרגיה סולארית של הטווח הארוך.

  מאמר על חלוקת דיבידנדים בחברה ע"ח רווחים עתידיים
בעקבות חוות הדעת המפורטת שהכנתי על הפחתת ההון בבזק המופיעה כאן באתר, שהוגשה לבית המשפט הכלכלי, הכנתי מאמר קצר שדן בסוגייה העקרונית של חלוקת דיבידנד ע"ח רווחים עתידיים וסוגיית ניגוד העניינים המובנה בין בעלי המניות מהציבור ובעל מניות השליטה.

  עובדות הניקיון בקמפוס אוניברסיטת תל אביב – ניתוח כלכלי
העבודה, שנכתבה יחד עם פרופסור אביה ספיבק, הוזמנה על ידי אגודת הסטודנטים ואיגוד הסגל האקדמי באוניברסיטת תל אביב. מטרת העבודה להעריך את העלות הנוספת בקליטת עובדות הניקיון, עובדות קבלן כיום, להעסקה ישירה וכן להעריך הבטים שונים של הסוגיה. הנושא נמצא בדיון בין ארגון הסגל האקדמי ואגודת הסטודנטים, שתומכים במעבר להעסקה ישירה, להנהלת האוניברסיטה.

  מצגת מקוצרה של הערכת שווי למפעל ביומד
מדובר במפעל שכבר לא פועל, למרבה הצער. קבוצת יזמים מנוסה ומיומנת הקימה סטארט אפ מבטיח בתחום הביומד המבוסס על פיתוח תרופות ביולוגיות, הקמת מפעל ייצור ומתן שירותי פיתוח ואנליזה לחברות ביו מד. מה שלא נלקח בחשבון הוא הצורך בגיוס הון ראשוני ולאחר תקופה מסויימת, תזרים המזומנים לא אפשר המשך פעילות. בהערכת השווי פיתחנו מודל הסתברותי רב שנתי לחישוב ערך נוכחי של תרופות שההסתברות להצלחת פיתוחן היא נמוכה יחסית וכרוכה בשנות השקעה רבות.

  ניתוח כלכלי של התחרות בין הבנקים לחברות שאינן בנקים בתחום הברוקראג'
עבודה זו, שנכתבה יחד עם ירום אריאב, עוסקת בשוק ההון, בשירותי קניה ומכירה של ניירות ערך בבורסה בת"א, שירותים שניתנים על ידי הבנקים, בעיקר חמשת הבנקים הגדולים ועל ידי עשר חברות ברוקראג' שמתחרות בהם. דעתנו היא שלבנקים יתרונות תחרותיים על החברות שאינן בנקים ועל הרשות לניירות ערך והמפקח על שוק ההון במשרד האוצר לנקוט צעדים להבטחת התחרות בתחום זה.

  ניתוח מקרו כלכלי של ענף ביטוח הוצאות רפואיות בישראל
מדובר בעבודה שכתבתי יחד עם פרופסור אביה ספיבק עבור איגוד חברות הביטוח. על הפרק עומדת הצעה של משרדי האוצר והבריאות לבצע שינויים מפליגים במבנה הפוליסות לביטוח הוצאות רפואיות שמציעות חברות הביטוח. הניתוח שלנו מורה כי השנויים המוצעים לא יקטינו את ההוצאה הלאומית לבריאות ויפגעו במאות אלפי מבוטחים קיימים. המצב הקיים לדעתנו, עדיף על המצב שייוצר אם תאומצנה הצעות הממשלה.

  תקציב המוזאונים המוכרים בישראל
מתוך כ- 200 מוזאונים הקיימים בארץ, 50 הם מוזאונים המוכרים על ידי משרד התרבות. מוזאונים אלו זכאים לתמיכה תקציבית שנתית והם חייבים לעמוד בתקנות חוק המוזאונים משנת 2003. עבודתנו בוחנת את התקציב של המוזאונים בפועל למול המטלות המוטלות עליהם וממליצה להכפיל מיידית את התקציב המופנה להם ממשרד התרבות. זהו נוסח מקוצר של עבודה רחבה ומקיפה יותר שנמצאת בכתיבה.

  תקציב המוזאונים המוכרים בישראל 2013 – בדיקה כלכלית מקיפה
העבודה נכתבה יחד עם מיקי גור והוכנה בהזמנת מנהל התרבות, איגוד המוזאונים ואיקו"ם. מטרת העבודה להציג את צורכי התקציב של המוזאונים המוכרים בארץ על מנת להתחיל מהלך שיביא לשנוי מעמדם, הן מבחינת המשאבים הציבוריים המופנים אליהם והן באשר למקומם בחברה ובתרבות הישראלית.

  ניתוח כלכלי של התחרות בתחום הדואר הכמותי בישראל
העבודה נכתבה יחד עם ירום אריאב על פי הזמנת חברת מסר, המתחרה בחברת הדואר בתחום הדואר הכמותי. שוק זה נפתח לתחרות לפני כעשור, אך בפועל פעילות בו רק שתי חברות מלבד חברת הדואר, שהיא מונופול בתחום הדואר. וועדה ציבורית דנה בסוגיית המשך פתיחת שוק הדואר בישראל לתחרות ומסמך זה הוצג בפניה לאחרונה. בנוסף הופענו, ירום ואני, בפני הוועדה כדי להציג את מסקנותינו והמלצותיחנו. הוועדה אמורה לפרסם דוח סופי לקראת ינואר 2014.

  תקציב התרבות בישראל – ניתוח כלכלי
עבודה שנכתבה יחד עם מיקי גור עבור פורום מוסדות התרבות בישראל. העבודה עסקה בהיבטיים מקרו כלכליים: משקלו הראוי של תקציב התרבות בתקציב המדינה ותרומת מוסדות התרבות למשק הלאומי וכן בניתוח כלכלי פרטני של תחומי תרבות מרכזים: מחול, מוסיקה, תיאטרון, מוזאונים ועוד.

  חוות דעת מומחה לבית המשפט – תביעה ייצוגית נגד קוקה קולה
זו חוות דעת כלכלית שכתבתי עבור בית המשפט המחוזי בבאר שבע כבודק מטעם בית המשפט בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד קוקה קולה. על פי הנחיית השופט השחרתי טבלה אחת המכילה מידע מסחרי של קוקה קולה. על השתלשלות המשפט ניתן לקרוא באתר זה בעמוד כתבות מהעיתונות.

  חוות דעת מומחה לבית המשפט – ניתוח כלכלי של רכישת מעריב על ידי דיסקונט השקעות
מדובר בחוות דעת כלכלית שהוגשה במסגרת תביעת נגזרת לבית המשפט המחוזי (הכלכלי) בתל אביב נגד מנהלי חברת דיסקונט השקעות בגין השקעתם הכושלת בעיתון מעריב. חוות הדעת מוכיחה כי לא היה כל בסיס כלכלי להשקעה זו שהביאה, עד היום, לנזק של 370 מיליון ש"ח לחברת דיסקונט השקעות. בית המשפט אישור בחודש אוגוסט 2015 את הבקשה לאישור תביעה נגזרת.

  חוות דעת מומחה – תביעה ייצוגית נגד תנובה באשר למחיר הקוטג'
אחד מספיחי המחאה החברתית ומחאת הקוטג' היא תביעה ייצוגית שהוגשה נגד תנובה באשר למחיר הקוטג'. פרופסור אביה ספיבק ואנוכי חשבנו כי יש בסיס כלכלי לתביעה והסכמנו לכתוב חוות דעת כלכלית המגבה את התביעה. תנובה מצידה, הגישה חוות דעת מלומדת ורצינית של מנחם פרלמן הדוחה את התביעה. נדמה לי שחוות הדעת שלנו, שמתמודדת אחת לאחת עם טיעוניו של פרלמן, מוכיחה כי תנובה ניצלה את מעמדה והכתיבה מחיר לא הוגן. ההחלטה איזו חוות דעת לאמץ תהיה של בית המשפט. חוות דעתו של פרלמן מופיעה להלן, לאחר חוות הדעת שלנו.

  הכשרת מדריכים לפרויקט תגלית בארה"ב. ניתוח כלכלי
הפרויקט בוצע עבור קרן של תורמים יהודים אמריקאים שמעוניינת להעלות את רמת המדריכים האמריקאים של תגלית. העבודה בוצעה במקביל בארץ ובארה"ב בסיוע של הרב הרפורמי סקוט ארון מפיטסבורג ויחד עם מיקי גור.

  ביקורת כלכלית על המלצות וועדת קדמי בקשר למשק החלב בישראל. אוגוסט 2011
עבודה זו נעשתה לבקשת מועצת החלב אשר מתנגדת נחרצות להמלצות וועדת קדמי, שהוקמה כדי להתמודד עם משבר עליית מחיר מוצרי החלב, "משברהקוטג'". הגענו למסקנה, פרופסור ספיבק ואני, כי עבודת וועדת קדמי נעשתה ברשלנות ודינה להיגנז.

  בדיקת כדאיות של הקמת 1000 כיתות לימוד בשיטת PFI
הפרויקט בוצע עבור החשב הכללי במשרד האוצר. הבדיקה הראתה כי אין הצדקה למעורבות של הסקטור הפרטי בשלבי התפעול והתחזוקה של כיתות הלימוד אלא רק, אם בכלל, בשלב ההקמה והמימון. בסופו של דבר בוטל הפרויקט ואולי עדיף שכך…

  הקמת דיפו של הרכבת הקלה בהרצליה
עיריית הרצליה התבקשה לייעד קרקע באזור התעשייה שלה להקמת תחנת עגינה ותחזוקה (דיפו) לקרונות הרכבת הקלה של גוש דן. בעבודתנו נדרשנו לבחון את הסוגיה ולקבוע אם מבחינת העיר יש הצדקה לבקשה זו. מדובר בניתוח המשלב אלמנטים תכנוניים, אורבנים, תחבורתיים וכלכליים.

  הצעה למדיניות ממשלתית בנושא כ"א בענף הבניה. סוגיית העובדים הזרים בבניין
עבודה זו באה לעדכן עבודה קודמת של פרופסור אביה ספיבק ושלי מיוני 2010 . עבודתנו סייעה בזמנה לקבלת החלטה של הממשלה לעכב את הוצאת העובדים הזרים בענף הבניה מהארץ. אולם המלצתנו לגבש מדיניות לטווח הארוך בנושא זה לא התממשה. בינתיים נמשך כידוע המשבר בענף הדיור ולכן נתבקשנו לעדכן את עבודתנו בתקווה שהפעם תיקבע מדיניות ממשלתית בנושא

  היבטים כלכליים של תוכנית מתאר חדשה לעיר חולון
צוות יועצים רב תחומי שכלל את משה כהן, מתכנן מחוז ים לשעבר, ברוך יוסקוביץ, מהנדס העיר ת"א לשעבר, משרד התכנון קולקר, קולקר, אפשטיין, פרופסור עמירם גונן ואחרים, כולל אותי, הגיש הצעה לעיריית חולון להכנת תוכנית מתאר חדשה. מדובר בתחרות בין מספר קבוצות יועצים. לקראת הכנת הצעתנו כתבתי מסמך קצר על היבטים שונים בקביעת מדיניות התכנון לעיר חולון, פרי לימוד קצר של הנושא בסופו של תהליך הבחירה נבחרה הצעתנו ועבודתנו תתחיל בפברואר 2011

  בדיקת כדאיות התפלת מי ים בראשון לציון – בוצע עבור חברת מניב ראשון בע"מ
משבר המים המתמשך מקורו, בין היתר, בעיכוב בהקמת מתקני התפלה גדולים בישראל. האם קיימת כדאיות כלכלית בהקמת מתקני התפלה קטנים על ידי עיריות הנמצאות על קו החוף? מסתבר שכן. אמנם קיימים יתרונות לגודל בשלב ההשקעה במתקני ההתפלה, אך מאידך, האפשרות של מהילת מים מותפלים מהמתקן העירוני, עם 0 חנקות, עם מי בארות עירוניים שהושבתו עקב רמת חנקות מעל התקן, יוצרת הזדמנות עסקית לעיריות וגם מביאה להשמשת בארות שננטשו תוך טיובן. כל זאת ,כאמור, מביא לפרויקט כלכלי מבטיח הנמצא בשלבי תכנון מתקדמים על ידי חברת מניב, תאגיד המים והביוב של ראשון לציון.

  הקמת פארק מחזור אזורי ברמת השרון.
על מנת לעודד ניצול פסולת עירונית ופרויקטים של מחזור קבעה הממשלה היטל הטמנה שיגיע תוך שנתיים ל 50 ש"ח לטון. היטל זה בצרוף מענקים ממשלתיים מהווה תמריץ להקמת פרויקטים של מחזור שמקטינים את כמות הפסולת המוטמנת. כזה הוא הפרויקט המוצג כאן שמקודם כיום ברמת השרון בתמיכת המשרד להגנת הסביבה.

  בדיקה כלכלית – הקמת מחלף הרב מכר בהרצליה
הנוסעים בכביש החוף בשעות העומס מכירים את הקשיים בכניסה וביציאה לאזור התעסוקה בהרצליה פיתוח. על מנת להקל על העומס, תוכנן מחלף כניסה נוסף לאזור, מחלף הרב מכר, אשר יאפשר כניסה גם לאזורי התעסוקה המתוכננים ממזרח לכביש, בתחום רמת השרון. הבדיקה נועדה להציג את עלות ההשקעה במחלף, שבה יטלו חלק שתי העיריות, למול התועלת הכלכלית שתצמח להן כתוצאה מהקמת המחלף.

  המרכז הישראלי לכלכלה וצדק חברתי – מתווה הקמה
מזה למעלה מחמש שנים פועלת במכון ון ליר בירושלים התוכנית לחברה וכלכלה בראשות פרופסור אריה ארנון. המסמך המצורף כאן, שנכתב לפי הזמנת מכון ון ליר, התווה את עיקרי התוכנית, תוכנית שקוראות תגר על התפיסה הכלכלית הרווחת באמצעי התקשורת.

  בדיקת התכנות להקמת שכונת מגורים ואזור תעסוקה בשכונת בת גלים בחיפה
בשכונת בת גלים בחיפה עברו שתי שנות חיי הראשונות ולכן הפרויקט הזה עורר בי עניין ונוסטלגיה. צוות יועצים רב תחומי , שבו שימשתי כפרוגרמטור וכלכלן, בדק את ההתכנות של פנוי בסיס ההדרכה של חיל הים והקמת שכונת מגורים הנושקת לקו המים במקומו. בימים אלו מושלמת התב"ע של הפרויקט לאחר שבדיקת ההתכנות המליצה על הקמת השכונה.

  הקמת מעבדה לאומית לבריאות הציבור
המסמך הרצוף הוא דו"ח סופי של וועדה שעמדתי בראשה שמונתה ע"י מנכ"ל משרד הבריאות. הוועדה, שכללה בכירים במשרד הבריאות, עסקה בסוגיית הקמת מעבדה לאומית לבריאות הציבור, פרויקט בהיקף כספי של כ 25 מיליון דולר. עבודת הוועדה כללה גיבוש פרוגרמה, תכנון ראשוני, איתור שטח והכנת תוכנית מימון לפרויקט. המלצות הוועדה אומצו על ידי הנהלת משרד הבריאות.

  חוות דעת באשר לגובה היטל הביוב בנס ציונה
לא פעם פונים קבלנים לעיריות , לאחר שהצטידו בחוות דעת כלכלית ומשפטית, בטענה שגובה היטלי הפיתוח שהושתו עליהם גבוהים מהמוצדק. היות וחישוב היטלי פיתוח אינו מדע מדויק, נוצר כאן פתח למלחמת מוחות בין גרסאות של יועצים משני הצדדים. מבין העבודות הרבות שכתבנו בתחום, תמיד מהצד של העירייה, אנו מציגים עבודה זו כדוגמה לז'אנר התלמודי הזה

  בדיקה כלכלית של ייצור אתנול מקני סוכר בדומיניקנה
להלן קובץ אקסל של הפרויקט. מדובר ביזמות ישראלית שכללה רכישת קרקעות, שתילת מטעים של קני סוכר, הקמת מפעל למצוי אתנול מקנה סוכר ויצואו לאירופה. המודל הכלכלי הוא סימולציה ידידותית המאפשרת בדיקות רגישות רבות בקלות ללא צורך בידע כלכלי נרחב.כן מוצג ניתוח נפרד של הפעילות החקלאית והתעשייתית ופעילות משולבת של שניהם. המודל היווה גם כלי שיווקי לגיוס משקיעים.